ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח' נ' איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ ואח'

ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד אייזנברג

ב"כ הנתבעת והתובעת שכנגד: עו"ד עקיבא

פסק דין

תאונה שאירעה ביום 10/8/2008 בצומת דרכים מרומזר, והולידה תביעה ותביעה שכנגד. ביום 24/11/2009 נשמעו עדויות הנהגים, ולאור טענות בעלי הדין כי קיימות ראיות אובייקטיביות שאפשר יטו את הכף לטובת אחד הצדדים, התרתי הגשת הראיות וקבעתי כי אפסוק על סמך החומר כולו. עתה הגיעה עת הכרעה.

עיקרי העובדות שלעניין מוסכמות וברורות: שני הנהגים נכנסו לצומת המרומזר בנסיעה שוטפת והתנגשו זה בזו. אין חולק כי באותו יום אירעו מספר תקלות ברמזורים שבצומת, וכן כי בקרבת מקום בוצעו עבודות של חברת חשמל שאף הביאו להפסקת חשמל ממושכת בחלק מן היום. חילוקי הדעות בין הצדדים סבים אפוא את השאלה מה טיב התקלה – אם בכלל – שאירעה ברמזורים בעת התאונה עצמה.

לטענת נהג התובעת, כשהתקרב לצומת הבחין כי הבחין כי הרמזור מקולקל ומהבהב במופע אור כתום, אשר על כן, והואיל ובנתיב נסיעתו לא היה שלט המורה לו לעצור, המשיך בנסיעה שוטפת וכשנכנס לצומת אירעה התאונה, שכן נהגת התובעת שכנגד יצאה מנתיב נסיעה שבו שלטי עצור. לטענת נהגת התובעת, כשהתקרבה לצומת היה הרמזור ירוק, ללא כל תקלה, לכן המשיכה בנסיעה שוטפת, ואז אירעה התאונה.

שמעתי את שני הנהגים, ושניהם נראו בטוחים ומשוכנעים בגרסתם, ולא שינו אותה גם בחקירה הנגדית. גרסאות אלו עולות גם מהודעותיהם למשטרה שהוגשו לבית-המשפט, וכן מחילופי הדברים שהחליפו ביניהם בזמן אמת מיד אחרי התאונה, וכפי שתיאר זאת נהג התובעת: "כשהיא יצאה היא אמרה 'לא שמת לב שאתה עובר באדום' ואני השבתי 'לא שמת לב שהרמזורים מהבהבים'".

מדובר אפוא בשתי גרסאות הנתמכות בדברים שנאמרו בזמן אמת ולא ניתן להכריע ביניהן, ואף לא לשלול את האפשרות שאחד הנהגים טעה במצב הדברים בעת התאונה. בנסיבות אלו ביקשתי להסתייע באותן ראיות חיצוניות שהוגשו. אציין כי ב"כ הנתבעת התנגד להגשת המסמכים אך התנגדותו אינה עולה בקנה אחד עם החלטתי מיום 29/11/2009, שניתנה לבקשת בעלי הדין במעמד הדיון, ואני דוחה אותה.

בחנתי אפוא את הראיות הנוספות שכללו אישור כי ביום התאונה אירעו תקלות רמזורים בין השעות 10:00-9:00, 21:00-20:00 וכן אירעה באזור הפסקת חשמל בין השעות 12:37 ל – 17:51, אולם מצאתי כי אין הן מסייעות לי להכריע במחלוקת. טעם הדבר הוא שלא נתבררה לי שעת התאונה המדויקת, כאשר במסמכים השונים – כתבי בית-דין, הודעות למשטרה, דוחות חוקר והטיעונים בעל פה – נרשמו שעות שונות: 9:00, 10:00, 13:00 ו- 21:00 (אם כי לבסוף הוסכם ששעה זו אינה נכונה כלל). ברי כי קיים הבדל מהותי בין שעות הבוקר שבהן אירעה תקלת רמזורים המאופיינת באור מהבהב (כגרסת נהג התובעת) לבין השעה 13:00 שבה היתה הפסקת חשמל כללית שבה סביר כי הרמזורים לא פעלו כלל. יתרה מכך, גם אם אניח כי התאונה אירעה בשעות הבוקר, בסביבות שעה 9:00 או 10:00, הרי שתקלות הרמזורים החלו והסתיימו בשעות אלו ממש. נוכח סמיכות הזמנים לא ניתן לקבוע את מצב הרמזורים בעת התאונה ללא קביעת שעתה המדויקת, ואף לא ניתן לשלול כי התאונה אירעה בעת התרחשות התקלה ממש, כאשר כל אחד מן הנהגים אכן ראה מופע רמזור שונה. על כל אלה אוסיף כי הראיות לא פירטו מה היה טיב התקלה באותן שעות.

בנסיבות אלו, אין באפשרותי להכריע בין הגרסאות ואני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד. כל צד ישלם לצד האחר שכ"ט עו"ד בסך 10% מסכום התביעה בצירוף מע"מ כדין. אני פוסק לשני העדים שהעידו שכר עדות בסך 150 ₪, כל צד ישא בהוצאות העד מטעמו.

ניתן היום, י"ז שבט תש"ע, 01 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: